האגדה על שבירת הכלים, אגדה לילדים ולמבוגרים

אחד מהרעיונות מעוררי ההתפעלות ששאבה היהדות מהקבלה הוא הרעיון של תיקון עולם. על פיו, לכל אחד ואחד מאתנו חלק חשוב והכרחי בהפיכת העולם שלנו לעולם טוב, עולם הנוהג לפי החוק של "ואהבת לרעך כמוך". המושג של תיקון עולם קשור במושגים מרכזיים אחרים בחכמת הקבלה, זה של "שבירת הכלים", וזה של "נשמת אדם ראשון", לפיהם היינו פעם כולנו כלולים בנשמה אחת שנשברה לרסיסים ואליה נחזור בהשתדלותנו המשותפת. על שבירת הכלים ועל החזרה לנשמה האחת, המחוברת, מספרת האגדה הבאה, אגדה למבוגרים וגם לילדים. אגדה שד"ר מיכאל לייטמן טרח במשך שנים להחזיר לחיינו.

פעם, לפני שנים רבות, בראשית הזמן, חצו את הרקיע עשר ספינות שנשאו על סיפונן מטען מיוחד, מטען של אור. הן ניווטו את מסלולן בין עולמות בראשית וביקשו להגיע אל העולם הזה ולפרוק כאן את מטענן. אלא, שככל שהתמשך המסע וככל שקרבו לכדור הארץ, התקשו הספינות לשאת את אור בראשית העצום, הנורא ורב החסד ולבסוף נשברו הספינות. ורבבות ניצוצי אור, כחול אשר על שפת הים וככוכבים בשמיים, התפזרו על פני האדמה ונלכדו בלבם של בני האדם. ושם חבויים ומוסתרים ניצוצי האור הגנוז ההוא עד עצם היום הזה. חבויים וקבורים, מכוסים בקליפותיו הרבות של הלב

רק לעיתים נדירות נפנה הלב להקשיב לרחשיו של הניצוץ הקדום החבוי בו. לקולו הבהיר. לקול האמת והאהבה. ובשעות כושר אלו מקשיב הלב לגעגועיו של הניצוץ לכל רבבות הניצוצות האחרים שליוו אותו בדרכו לכאן. כי אין דבר שהניצוץ כמהה אליו יותר מאשר להתאחד עם שאר הניצוצות איתם ירד אל העולם הזה וזכרון הקרבה והשלמות מפעם בו, מבקש להכריע את כל קליפותיו הרבות של הלב

והלב, הלב מבין. הלב יודע שבכל מעשה של אהבה, התחשבות, בכל השתדלות שיש עמה מסירות וחסד לזולת, משתחררות הקליפות אט אט מאחיזתן הלופטת, והניצוצות מתקרבים קמעה, על פני רצונותיו הרבים של הלב. הלב זוכר, הלב מבין. הלב יודע שכאשר יתחברו הניצוצות אלו לאלו תחזורנה ספינות בראשית לשייט ברקיע וכל הניצוצות עמהן, מחיים כבראשונה את נשמת אדם ראשון. או אז, נחזור כולנו להיות כבראשונה, נשמה אחת גדולה המאירה לנצחיות